רק החדשות שבאמת מזיזות את המחט!
מבית דה ליסט - התאמת פתרונות, כלים ואנשי דיגיטל.
מהדורה שבועית 17.2.25.

אמ;לק:
הכי חשוב השבוע: מה עוברים הלקוחות שלנו בדרך למוצר, ואיך המסע הזה משתנה ב-2025?
איך אינסטגרם חושבת? הצצה לאלגוריתם, 30 רעיונות עוצרי גלילה וסטיקר חשוב אחד.
יותר מחצי מהאמריקאים צופים ביוטיוב בטלוויזיה, ולא במובייל. מה זה אומר?
וקטנות לסיום בכיכובם של אמון ב-AI והחיים אחרי החשכת הטיקטוק בארה"ב.
הכי חשוב השבוע: המסע של מסע הלקוח בדרך ל-2025
אימרקטר היא סוכנות דאטה ומדידה בינלאומית לנשות ואנשי שיווק. אימפקט.קום היא פלטפורמת שיתופי פעולה ומשפיענים.
וביחד הן...
ובכן, אין להם שם הוליוודי מפוצץ, ביחד הן פשוט שיתפו פעולה עם מחקר נרחב, מבוסס סקר לצד נתונים "מהשטח", על השינויים של מסע הלקוח, ואיך הוא נראה עכשיו, בתחילת 2025.
וכמו תמיד, קראתי אותו כדי שאתם לא תצטרכו. ואז השוויתי עם כמה סקרים ישראלים מהתקופה הראשונה, כדי שיהיה רלוונטי.
רוצים כמה נתונים מעניינים?

(למחקר המלא).
ועכשיו, עם הקובץ. כלומר, עם התובנות:
צעד ראשון: גילוי
רוב הקונים (69.3%) מגלים מוצרים חדשים לפחות פעם בשבוע.
איפה מגלים?
בארה"ב, לפי הסקר - בעיקר באמזון. בשאר העולם - בואו ניקח את אירופה כנקודת ייחוס, כי היא יותר דומה לנו - כמעט 40% מהקהל מעדיף לגלות מוצרים ברשתות חברתיות.
כן, מעדיף. במודע. (כתבתי על זה כאן, אם גילוי מוצרים מעניין אתכם).
ועדיין, גם כשמגלים מוצר חדש אונליין, לרוב לא קונים אותו מיד: הרוב המוחלט, ברוב הרכישות, מעדיף לחקור קודם.

מה נשתנה?
הנטייה לצמצום קניות אימפולסיביות אחרי גילוי מוצרים חזקה הרבה יותר ב-2025 - גם בעולם, אבל גם בארץ.
מזכירה את הסקר המקיף של בזק שסקרתי בנושא, והראה בבירור שהקהל הישראלי מצמצם את הקניות האימפולסיביות - ראו תמונה.
סקרתי או בהרחבה בזום חדשות הדיגיטל של פברואר, אפשר לצפות או להאזין כאן.
צעד שני: מחקר

אחרי הגילוי, צרכנים בדרך כלל חוקרים מוצרים לפחות שלוש פעמים נפרדות לפני שהם מחליטים לקנות.
לפי המחקר של אימרקטר ואימפקט, 88.2% מהלקוחות חוקרים מוצרים בין 3-4 פעמים נפרדות לפני הקנייה. או יותר לפני הקנייה. השאר? חוקרים יותר פעמים, לרוב. לא פחות.
צרכנים נוטים יותר לבלות מעל שבועיים בחקירת פריטים יקרים שדורשים שיקול דעת רב, בהשוואה לפריטים זולים יותר או כאלה שדורשים פחות מחשבה.
מה נשתנה?
כמות וזמן המחקר. משמעותית. זה מה שמיתון עושה.
צעד שלישי: השוואה
לפי המחקר, שני המקורות העיקריים להשוואה הם דרך ביקורות והשוואות אונליין (59.9%) או ביקור בחנויות (56.7%).
אחריהם...

44.3% מהצרכנים חוקרים מוצרים במנועי חיפוש, 38.4% קוראים קטלוגים מודפסים או דיוור.
מה נשתנה?
שני נתונים משמעותיים:
רק 31% שואלים חברים ומשפחה. המספר הזה מצטמק לו משנה לשנה כמו מומיה בפירמידה.
לא פחות מ- 12.6% משתמשים בצ'אטבוטים של AI סטייל GPT לקבלת מידע על מוצרים עדיין הרבה פחות נפוץ. כן, אני יודעת שזה נראה כאילו כולם מסביב לא זזים בלי הצ'אט, אבל זה הרבה, הרבה יותר מהשנים שעברו - והחידושים בתחום החיפוש מבוסס AI צפויים להעצים את המגמה בעוצמה לאורך 2025.
אצל הישראלים, ספציפית, רואים הרבה יותר שימוש באפקליציות ואתרים ספציפיים להשוואת מחירים - בעולם זה דבר כבר מזמן, והשימוש אפילו יורד. בארץ?
צעד רביעי: הנעה לפעולה
מיתון עולמי, זוכרים?
לא פחות מ-62.3% מהאמריקאים ציינו שהנחה היא הגורם המניע הכי משמעותי, אצלם, לרכישה לאחר המחקר.
בתוך הקהל הכללי, גם צרכנים צעירים יחסית (18 עד 27) וגם מבוגרים (60+) מתעדפים הנחות בקניות שלהם - יותר מהקהל הכללי.

באופן מאוד לא מפתיע, צרכנים בעלי הכנסה נמוכה יותר נוטים לתעדף מחיר, בעוד בעלי הכנסה גבוהה מתעדפים איכות מוצר.
מה נשתנה?
המיתון, שוב. גם בקרב הישראלים.
דיברתי הרבה בסקירה החודשית על מה זה אומר עבורנו, אנשי השיווק.
הברירה שלנו היא בין להישען על מחירים נמוכים במיוחד - מה שקשה יותר ויותר, גם "בזכות" סין ובנותיה טמו פינת עלי אקספרס.
ובין לפתח יותר ויותר את הבידול של המותג.
כי כשיש בידול מאוד ברור, לא משווים באותה צורה למוצרים זולים יותר - ברור לכולם למה לבחור במוצר שלי.
ולא, "שירות מעולה" הוא לא בידול ברור. כולם מתחייבים לאיכות ולשירות, זו הקלישאה הכי גדולה בעולם. כן, לייזרק'ה, גם אם אצלכם זה באמת נכון, לעומת האחרים. זה לא יעזור בשיווק.
מוצר שאין לאחרים, תכונה ספציפית במוצר, מבחר גדול במיוחד או אחר, שירות חדשני - זה בידול.
צעד חמישי: רכישה
אחרי כל המחקר הזה, שנעשה אונליין, ברובו, איפה קונים את המוצר בסוף?

ובכל, בין 60-70% - ממשיכים מהמחקר אונליין לקניה אונליין.
אבל בין 30-40% הולכים ורוכשים את המוצר בחנות פיזית בסופו של דבר.
מה זה אומר?
שגם כשאני קונים אצלכם בחנות הפיזית, היא לאו דווקא הגורם המרכזי ברכישה.
וגם כשקונים אונליין - המקור שממנו הגיע הקליק האחרון הוא לא הסיבה לקנייה.
אמנם יש היום מגוון מערכות מדידה אומני-צ'אנליות, אבל בסופו של דבר - סקרים כמו אלה של אימרקטר אימפקט מגלים המון על הצרכנ/ית של היום, ובצורה ברורה. טוב, ברורה לפחות ללקוחות - אלה שקונים. בסופו של דבר, הם אלה שענו על השאלות...
אבל השורה התחתונה ברורה:
אי אפשר להסתמך רק על מדידת "הקליק האחרון" שהביא צרכנים לקנות.
חישוב של הקנייה הישירה הוא חשוב. אבל הוא מפספס 4 מתוך 5 הצעדים בדרך.
כדי להבין את מסע הלקוח שלנו, צריך:
לאסוף הרבה יותר דאטה על נקודות המפגש שלו עם מאמצי השיווק שלנו - ומה מניע אותו עוד צעד בדרך, בדרך, גם אם לא לקנייה ישירה.
לקרוא ולחקור מה מניע את הקהל, סטטיסטית. כדי לקבל "קיצורי דרך" אל מאחורי הקלעים.
איך אינסטגרם חושבת?
כל כמה חודשים צף ברשת תרשים חביב שמדגים איך עובד אלגוריתם תוכן.
וזה התורן, על אינסטגרם הפופולארית מכולן:
(מקור: Red Website Design)
לצידו כדאי להזכיר את הנתונים שאנחנו מקבלים מאינסטגרם עצמה בחודשים האחרונים:
ברילז, הסיגנל החזק ביותר לרשת הוא אחוז הצפייה הממוצע מתוך הסרטון. כלומר, היא מקדמת רילז שאנשים צופים בחלק גדול יותר מהאורך הכולל של הסרטון. אחריו - שמירה או שליחה בDM (הודעה פרטית)
בסטוריז, הסיגנל החזק ביותר הוא הקלקה לצפיה בסטורי הבא של היוצר/ת. אחריו, לייק או תגובה (כן, למרות שהן רק פרטיות).
ואם כבר הצצנו באתר של רד דיזיין, הם בדיוק סימכו רשימת 100 "הוקים"- כותרות או תוכן עוצר גלילה שיעזור לאנשים להחליט לצפות בריל או בטיקטוק שלך - מבית דיג'יפקס, ל-30 בולטים במיוחד.
הנה הרשימה:
ומאוד מומלץ להציץ גם בטמפלייטים של דיגי'פקס, היוצרים המקוריים (או הלא כל כך מקוריים, כי ההוקים האלה מאוד פופולאריים), כי הרבה פעמים תבניות לרילז וטיקטוק מאוד עוזרות ליצור יותר סרטונים - בפחות מאמץ.
ועוד משהו קטן מאינסטגרם: מדבקות ווטסאפ לסטוריז!

יעיל במיוחד למותגים שרוצים להביא לקוחות ישר מהסטורי - לשיחה בווטס.
מניסיון בקמפיינים גדולים, זה מאוד מאוד יעיל.
סליחה, איפה היוטיוב שלך?
מנכ"ל יוטיוב, ניל מוהאן, הודיע שמסכי טלוויזיה הפכו למכשיר הכי פופולרי לצפייה ביוטיוב בארה"ב. כן, יותר מסמארטפונים וטאבלטים.

בפוסט בבלוג, מוהאן הזכיר גם מה שדיברנו עליו במגמות בשיווק לקראת 2025:
לפי מדדי הרייטיניג של "נילסן", יוטיוב מובילה בזמן צפייה בסטרימינג בארה"ב כבר שנתיים. כלומר, היא שירות הסטרימינג הכי פופולארי - יותר מנטפליקס, יותר מאמזון פריים או אפלTV, יותר מכווווולם.
כן, גם בארץ יש טלוויזיות חכמות.
מה זה אומר בשבילנו, המנ"כליות ואנשי השיווק (ולהפך)?
קודם כל, שכל תוכן או פרסומת ביוטיוב יכולים להגיע - ואפילו בסבירות גבוהה - גם לטלוויזיה.
אז שיטות חכמות כמו קוד QR לסריקה (כי אין לינקדאין בתוך הסרטון גם ככה), או הזמנה להמשך השיחה בווטסאפ (כי הטלפון ביד - בין אם צופים על המסך או בסמארטפון) יכולות להיות מאוד מאוד מוצלחות.
במיוחד בסרטונים שיכולים לעניין גם עם המסך הגדול.
רגע לפני הקטנות לסיום -
היה מעניין עד כה? רוצה לקבל מייל חודשי רק עם חדשות הדיגיטל הרלוונטיות לניהול שיווק - ומה עושים איתן?
כאן נרשמות ונרשמים:
קטנות לסיום:
מה קורה עם טיקטוק אחרי סערת ההחשכה? קודם כל, טראמפ התחייב בפני גוגל ואפל שהן לא יחטפו קנס אם יחזירו את טיקטוק לחנות האפליקציות, ולכן היא חזרה רשמית בכל הכוח. טיקטוק מנסה לשכנע את האמריקאים שהיא תהיה יותר שקופה לגבי המידע שהיא אוספת עליהם (כן, ברור). האם הפעילות בארה"ב באמת תימכר לאחת הענקיות סטייל אמזון, מייקרוסופט או אורקל שרוצות לרכוש אותה? אני מהמרת שלא.
מי מאמין ל-AI? עד כמה צ'אטי ה-AI אמינים, ועד כמה החברות מאחוריהן רוצות בטובת הציבור? הציבור עצמו לא בטוח - 47% מהנשאלים בסקר לאחרונה חושבים שהוא בסיידר. יותר בסיידר מהרשתות החברתיות (39%). כך שה-AI בחברה טובה.
עוד כמה נתונים על האמון בAI ממש כאן.
אפשר להתייעץ איתך? כן.
לדעת מה קורה בדיגיטל זו העבודה שלי, אבל אני תמיד שמחה גם לתת עיצה טובה.
איזו טכנולוגיה מתאימה, איזה ערוץ שיווקי נכון, על איזו פלטפורמה לבנות אתר למותג?
שלחו מייל או קבעו שיחה אישית!
היה מעניין?
כאן נרשמים לקבל את חדשות הדיגיטל למייל.
ואפשר גם לשתף בעזרת הכפתורים כאן למטה:
Comments